טיול לסוצ’י – כל מה שצריך לדעת

הטיול הזה לא היה מתוכנן. בעצם יומיים לפני הטיסה עוד הייתי בטוחה שבחגים השנה אני נשארת בארץ. יונתן עבד במהלך חול המועד והחלטנו להקדיש את ימי החופש הרבים לסידור וארגון הבית מחדש, השלמת החפצים החסרים ועיצוב אזורים שונים.

יום וחצי לפני הטיסה ההורים שלי הציעו שאני ואיתי נצטרף אליהם לנסיעה לסוצ’י שהם סגרו בספונטניות. בלי מחשבות רבות, ולאחר בדיקה קצרה עם יונתן שהוא שורד את הפרידה, הזמנתי לי ולאיתי כרטיסים לאותה הטיסה של ההורים שלי וגם חדר במלון בו ההורים שלי סגרו עם סוכנת הנסיעות. סה”כ יצא לנו 3 ימים מלאים בסוצ’י.

אני אוהבת להיות ספונטנית בהחלטות של נסיעה לחו”ל (קורה לי לא מעט), זה מוסיף ריגוש. אבל אני גם אוהבת לקחת את הזמן, לחקור את היעד ולתכנן – כך יש לי תמונה מלאה של המקום, מה הייתי מעדיפה לעשות ועל מה לוותר. 

הפעם, בדיעבד הבנתי, שהתכנון הוא חלק חשוב שלא היה כדאי לוותר עליו. בגלל שהיה לי רגע וחצי להתכונן, לא הבנתי לגמרי את המיקומים של כל המקומות המומלצים ויצא שפספסנו הרבה פעילויות שהינו ממש לידן והינו נהנים אם הינו עושים אותן.

לכן החלטתי לכתוב מדריך מקיף על כל האזור. אחרי שחזרנו מהטיול ישבתי וחקרתי מחדש את כל האזורים בהם ביקרנו, הפעם עם הבנה מה ואיפה, ויצרתי את המדריך הזה. 

קראתי גם הרבה תגובות ברשת שאם לא יודעים את השפה הרוסית לא פשוט להסתדר בסוצ’י. הרבה מנותני שירות לא יודעים לדבר אנגלית ורוב השלטים כתובים ברוסית. בחלק מהמסעדות אפילו אין תפריטים באנגלית. אני דוברת וקוראת רוסית, לכן לא היתה לי הבעיה הזו אבל למען אלה מכם שהשפה הרוסית זרה לכם במדריך הזה ניסיתי לעשות כמה שיותר סדר בדברים. השתדלתי לשים לינקים למפות כדי שתוכלו למצוא את המיקום הספציפי (מודה, גם לי לא היה קל למצוא את המקומות על המפה לפני שהייתי בהם בעצמי). 

רוב הלינקים בכתבה הזאת הם לאתרים בשפה הרוסית כי אלה שיש להם תרגום לאנגלית כוללים מידע מוגבל בחלק שבאנגלית. ממליצה לפתוח את הלינקים בגוגל כרום ולאפשר לו לתרגם לשפה שנוחה לכם כדי לקבל את המידע המלא. 

לכל שמות המקומות הוספתי גם את השם שלהם ברוסית כדי שתוכלו להעתיק ולעשות חיפוש יותר מדויק.

מקווה שהמדריך הזה יעזור לכם לתכנן את הטיול הבא שלכם לסוצ’י ולהנות ממה שלאזור המקסים הזה יש להציע, וזה לא מעט, מסתבר.

אז תכינו לעצמך כוס גדולה של המשקה האהוב עליכם ויאללה נתחיל. זה הולך להיות ארוך 🙂

תוכן העניינים

חלוקת האזורים וטיפה היסטוריה

נתחיל מההבנה של האזורים השונים, ננסה לעשות סדר ולהתחיל להתמצא באזור.

מיקום: כשאומרים סוצ’י הרבה פעמים מתכוונים למקומות שונים. בעיקרון סוצ’י (Sochi – Сочи) היא עיר במחוז קרסנודאר שברוסיה  ושוכנת לחופיו של הים השחור. שימו לב, בהרבה כתבות ראיתי שכשכותבים סוצ’י בעצם מתכוונים לאדלר. אל תתבלבלו גם אתם, ההסבר שלי תכף.

עובדה: העיר סוצ’י משתרעת על פני שטח של כ-175 קמ”ר, וגרים בה כ-410 אלף איש, נכון לשנת 2017. 

המלון שלנו היה ממוקם במרכז העיר סוצ’י. 

מיקום: אבל, כשאומרים “העיר של סוצ’י” מתכוונים לאזור הרבה יותר גדול. אני יודעת, זה מבלבל. זה בלבל גם אותי. האזור שמסביב לסוצ’י מסופח לעיר עצמה וכך העיר מקבלת את ההגדרה של חבל עירוני וכוללת את כל האזורים בתחום המסומן למטה.

עובדה: החבל משתרע על פני 3,502 קמ”ר וכך סוצ’י נחשבת לאחת הערים הארוכות באירופה עם רצועת החוף הכי ארוכה, באורך של 145 ק”מ. 

היסטוריה: אזור סוצ’י התחיל את בנייתו ב-1835. האנשים הראשונים שחיו באזור היו צ’רקסים, אנשי הרים, שהתמקמו בהרים בגובה 560 מטר מעל פני הים. בגובה הזה נמצאו מעיינות מי שתייה וגם זה גובה שנחשב לאופטימלי לגוף האדם. למטה, בגובה הים, שררה מלריה ותושבי האזור ניסו להתרחק מהחוף. כשהאזור התחיל להתפתח הזמינו פרופסור ממוסקבה כדי להילחם במחלה. במשך 30 שנה הוא עבד ובסוף הצליח למגר אותה מהיסוד ומאז האזור נקי ממלריה. 

מיקום: החבל העירוני של סוצ’י כולל בתוכו הרבה עיירות נוספות. אחת מהן היא אדלר (Adler – Адлер). גם היא עיירת חוף וממוקמת דרום-מזרחית לסוצ’י לכיוון הגבול עם גאורגיה (גרוזיה, למי שרגיל מימי בריה”מ).

עובדה: אדלר היא העיירה שבה נבנה הכפר האולימפי לכבוד המשחקים האולימפיים שהתקיימו ברוסיה  ב-2014. ובעצם מאז כל האזור מלא בסממנים של האולימפיאדה ומהווים יעדי אטרקציה למטיילים הרבים.

היסטוריה: במשך 5 השנים שקדמו לאולימפיאדה התבצעה באזור בנייה מאסיבית והעיירה הפכה מכפר קטן ומוזנח לעיירת נופש עם מלונות יוקרה, מסעדות ואטרקציות שהוקמו כדי לשרת את באי האולימפיאדה. התושבים מספרים שקצב הבניה וההיקף שלה היו כל כך גדולים שבמשך 5 שנים עמד מעל העיר ענן אבק בלתי פוסק וכל גשם קטן היה מוריד על העיר טיפות ענק של בוץ. מספרים שהמכוניות נראו כאילו שפכו עליהן דליים של חימר. בנוסף לאבק, התנועה בעיר היתה פקוקה ללא הפסקה ובלתי צפויה בגלל שינויי הניתוב התכופים.

מיקום והיסטוריה: באדלר נמצא גם שדה התעופה הבינלאומי של סוצ’י. הבניה שלו התחילה ע”י חברה יוגוסלבית לפני שנים רבות אך הוקפאה באמצע מסיבה לא ברורה. לקראת האולימפיאדה סיימו את הבניה של שדה התעופה.

אם אתם מגיעים ברכבת לאזור סוצ’י, שימו לב שיש גם בסוצ’י וגם באדלר תחנה, כך שתצטרכו לרדת בתחנה של אדלר ולא של סוצ’י, כפי שוודאי הייתם חושבים אם המטרה שלכם להגיע לשדה תעופה בסוצ’י.

מיקום: מאדלר, אם עולים על כביש A148 צפונה ונוסעים לאורך הנהר מזימטה (Reka Mzymta – река Мзымта), מגיעים לעיירת סקי שנקראת קרסנאיה פוליאנה (Krasnaya Polyana – Красная Поляна). העיירה ממוקמת בגובה של 560 מטר מעל פני הים.  שם התקיימו משחקי החורף האולימפיים. 

היסטוריה: העיירה הזו נבנתה כמעט מאפס לקראת האולימפיאדה וחצי ממנה שייכת לממשלה. בשביל לבנות אותה היו צריכים לנתב מחדש את נהר המזימטה, שנחשב לנהר פראי ובלתי צפוי בייחוד בתקופות של הפשרת שלגים, בהן היה עולה על גדותיו וסוחף איתו חלקות אדמה וגורם נזקים לכפרים.

עובדה מעניינת: תופעה מעניינת נוספת, שמתרחשת בדרך מאדלר לקרסנאיה פוליאנה, קשורה למנהרות לאורך הכביש. בגלל גובה ההרים שיכולים להפריד אקלימית בין האזורים נוצר לפעמים מצב שנכנסים למנהרה בצד אחד של ההר במזג אוויר שמשי וקייצי ויוצאים מצידו השני של ההר, אחרי נסעיה של כדקה, לתוך מבול.

עובדה: האזור עצמו הוא שמורת טבע ומופיע כאחד האתרים לשימור ברישומי UNESCO. הוא מכיל המון זנים של בעלי חיים מדובים ועד חתולי בר. בימים אלה ממשלת פוטין משחזרת זן של נמר שנכחד מהאזור.

עובדה מעניינת: הכבישים החדשים שנבנו לקראת האולימפיאדה שמחברים בין אדלר לקרסנאיה פוליאנה והאזור עלו הון עתק. הכבישים מתוכננים לשרוד רעידות אדמה בדרגה 8 בסולם ריכטר. בגלל שההרים הקווקאזים שבאזור נחשבים הרים צעירים שעדיין צומחים כמ”מ אחד בשנה, ולמרות שעדיין לא היו רעידות אדמה באזור, הוחלט לא לקחת סיכון ולהתכונן לרע מכל. הכבישים עלו לממשלה אותו סכום אילו היו מורחים עליהם קוויאר שחור בעובי 2 ס”מ או מוזגים מעליהם 15 ס”מ של הקוניאק היקר הנסי.

היסטוריה: הכביש הזה מחליף כביש ישן שכבר לא בשימוש שבפי המקומיים נקרא “אלוהים, תשמור עלי” (בתרגום חופשי). הכביש הישן צר מאוד ובנוי על צלע הר, כאשר מצד אחד ההר ומהצד השני תהום. בחלקים מסוימים התהום כל כך עמוקה שאלה שאלוהים לא שמע את תפילתם ונפלו לתהום, המכוניות נראו כאילו מישהו לקח קופסת גפרורים, קיבצ’ץ’ אותה ביד וזרק. מצד שני ההרים כל כך גבוהים שאם היתה נופלת אבן מההר, היא היתה מחוררת חור בגג האוטו. כמה שהכביש הזה מפחיד ככה הוא יפה. 

זה החלק של הכביש שהיה אפשר לראות מהכביש החדש. הוא החלק הפחות מפחיד מכולם.

היסטוריה: במקור תושבי האזור היו פשוטים ולפרקים מנותקים מהערים, בעיקר בחורף, בגלל הגישה הבעייתית ומזג האויר, לכן כל משק ידע לתחזק את עצמו ולכל בית היה שטח של 50-60 דונם בשביל הגידולים השונים. לימים התושבים המקומיים הפכו לעשירי האזור כשהממשלה היתה צריכה את השטח לצרכי האולימפיאדה וכל דונם כזה נמכר בכ-100,000€. 

עובדה מעניינת ומיקום: עכשיו פה מתחיל הסיבוך עם השמות. בעיקרון השם של העיירה הוא גורקי גורוד (Gorky Gorod – Горки Город) או אסטוסדוק (Estosadok – Эстосадок) בשמה האסטוני המקורי, כך גם תמצאו אותו היום במפות בגוגל. בנוסף במפות המקומיות תוכלו לראות גם את השם עמק רוזה (Rosa Valley – Роза Долина). אבל סיבוך נוסף והקשה במיוחד בעיניי זה שמאוקטובר 2019 הממשלה שינתה באופן רשמי את שמה של העיירה לקרסנאיה פוליאנה, כאשר קרסנאיה פוליאנה הוא בכלל שם של עיירה הממוקמת כמה דקות קודם, ואף גדולה מהקודמת.

עובדה מעניינת ומיקום: בזמנים של לפני האולימפיאדה, אנשים היו נוסעים לאזור קרסנאיה פוליאנה לחופשות חורף, ובעצם הביטוי השגור היה “נוסעים לקרסנאיה פוליאנה”, וכך ההרגל נשאר עד היום. גם אחרי שעיירת הסקי גורקי גורוד הוקמה אנשים המשיכו להגיד “נוסעים לקרסנאיה פוליאנה” אז הממשלה החליטה לתת לה את השם האגדי. זאת העיירה היותר קרובה לכל אזור הסקי ותיירות ההרים והחורף. קרסנאיה פוליאנה המקורית נקראת שוויצריה הקטנה ואני מניחה שיש לה את הקסם שלה. אז שימו לב כשאתם מזמינים מלונות וכו’ תבדקו שאתם מתמקמים איפה שהתכוונתם. מהעיירה הזו יוצאים הרכבלים השונים במעלה ההר, לתצפיות ופעילויות הרים שונות.

עובדה מעניינת: קצת לפני הכניסה לעיירה נמצא המתקן האולימפי שעלה לממשלה הכי הרבה מכל המתקנים האחרים. זהו מסלול קפיצות הסקי. המסלול חייב להיות במיקום ללא השפעת רוח מאף כיוון וכך מצאו את המקום האידיאלי הזה ובשביל לבנות אותו גילחו חצי הר. המסלול בנוי מהחומר שמשתמשים בו כדי ליצור כתרים דנטליים לשיניים בפה, כלומר חומר מאוד יקר. אבל בגלל טעות בחישוב ההנדסי אחרי שהמסלול נבנה הוא קרס ונאלצו לבנות אותו מחדש. פה נבנה גם המסלול לקפיצת נשים וזו היתה הפעם הראשונה שנשים התחרו בענף הזה באולימפיאדה.

מיקום: החלק של העיירה קראסנאיה פוחיאנה/אסטוסאדוק/עמק רוזה, איפה שהנהר מזימטה מתפצל שמאלה לנהר לאורה נקרא בשפת העם גזפרום (Gazprom – Газпром), לא תמצאו את השם על המפה. זהו בעצם מרכז תיירות ההרים היוקרתי של האזור. הוא מכיל שני ריזורטים אחד למטה בגובה 560 מטר – Grand Hotel Polyana והשני בגובה 1389 מטר ועל כך גם שמו – Polyana 1389 Hotel & Spa. 

יש לגזפרום רכבל משלו ואזורי סקי שמשוייכים אליו. צמוד למלון גרנד הוטל נמצא מעונו של פוטין ולכאן באים לנפוש השרים בממשלה הרוסית בחופשות החורף.

אז איפה אפשר לגור כשטסים לסוצ’י?

1. סוצ’י עצמה – אם בא לכם טיול עירוני עם שילוב של חוף ופארק בוטני והכל במרחק הליכה או נסיעה קצרה במונית זה אזור שטוב להיות בו. זו תהיה בחירה טובה גם אם הגעתם לגיחה קצרה ולא בשיא העונה החמה, כי הלחות פה בקיץ קשה. כדאי להתמקם במרכז העיר, במרחק הליכה מהנמל (Morport – МОРПОРТ).
2. קראסניה פוליאנה – אם אתם מגיעים בעונת סקי וזו המטרה, או אם המטרה שלכם זה הרבה פעילויות אתגריות בשילוב טבע שופע עם ילדים או בלי – זהו האזור לגור בו. 
3. אדלר – אם רוצים לשלב בין חופים וים וגיחות להרים. לדעתי אדלר היא עיירה שטוב להתמקם בה אם רוצים לטעום מכל העולמות. 

הכל על סוצ’י

מה עושים בסוצ’י?

הטיילת והחוף – סוצ’י ידועה בנופש הימי שלה. בתקופה הסובייטית (כששערי רוסיה היו נעולים וחופשות בינלאומיות לא היו אופציה) היו מגיעים לכאן בשביל לרחוץ בים ולהעביר כמה ימים (או חודש שלם) על החוף. הים בסוצ’י בימים החמים מאוד רגוע ונעים ומאפשר רחצה מאוד נוחה. החופים כנראה יהיו די הומים בשיא העונה, אבל קצת לתוך הסתיו או באביב, כשיש רק כמה שעות בודדות חמות ביום, כנראה שתהיו לבד על חוף. 

הטיילת מלאה בחנויות, מסעדות ובתי קפה ובהחלט כדאי לעשות טיול בכל תקופה בשנה.

הנמל (Morport – МОРПОРТ) – זהו מבנה הנמל הישן וגם סמל העיר. אפשר לטייל בתוך המרינה ולהתרשם מהמבנה הרחב. בתוך מבנה הנמל ישנן חנויות מעצבים. 

קתדרלת מיכאל הקדוש (Cathedral of the Archangel Michael – Собор Архангела Михаила) – זוהי מין חצר עם גן שבה ממוקמים עוד כמה בתי קדושה מלבד הכנסיה הזו. בכלל, אחרי נפילת השלטון הקומוניסטי, בו דת היתה מחוץ לתחום, רוסיה התחילה להשקיע בכנסיות ומקומות שקשורים לדת. ניתן לראות שהמקום הזה מטופח ושמור מאוד. אם אתם עוברים בדרך תוכלו להיכנס ולעשות סיבוב, אם לא, ממש לא חובה.

פארק ריוויירה (Riv’yera, Vystavochnaya Galereya – РИВЬЕРА, выставочная галерея) – פארק גדול שלאורכו ממוקמים המון מתקנים ופעילויות בעיקר לילדים. אפשר למצוא מתחם עם חדרים שונים: חדר האשליה, חדר עם בלוני ענק שפשוט טובעים בו וזה נורא כיף (למרות שמבחוץ נראה שהילד הולך לאיבוד), חדר ששוברים בו צלחות – אחד האהובים על איתי וחדר הענקים, בו רהיטים וחפצים מוגדלים פי כמה.

בפארק יש לונה פארק קטן עם מתקני קרוסלה שונים ועוד מתחמים בסגנון.

גם הדולפינריום העירוני נמצא פה ומתקיימים בו מופעי דולפינים. שימו לב, בימי שני אין מופעים ולא ניתן להיכנס לדולפינריום. בימים אחרים יש שני מופעים ביום בשעה 13:00 ובשעה 16:00. אנחנו לא בדקנו את הפרטים לפני ויצא שהגענו בדיוק ביום שני לפה, לכן פספסנו את המופע. למען האמת, טיפה שמחתי שלא נתנו יד להחזקת החיות האלה בשבי. 

במבנה של הדולפינריום יש פינת ליטוף עם חיות בית. באותו המתחם יש עוד כמה חיות בכלובים (קטנים מדי, יש לומר) וגם ניתן לבקר בחדר עם פינגווינים וכלבי ים (כולם באקווריומים) וחדר נוסף של פרפרים. שניהם לא מרשימים במיוחד ובעיקר נותנים תחושה שהמקום שמוקצה לחיות האלה הוא לא מספק בכלל.

* הערת ביניים – בכלל יש תחושה שהרוסים לא מדהימים בלכבד את המקום הטבעי של בעלי החיים. בכל מקום שמסתובבים יש מלכודות תיירים שקשורות בצורה מסוימת בבעלי חיים פראיים. כלובים של ציפורים שונים (כולל יענים) אפשר למצוא כמעט בכל פארק. חלקם מחזיקים נשרים קשורים לחבל לרגליהם כדי שתוכלו להצטלם איתם.

בטיול שלנו בפארק הגענו רק עד הדולפינריום, שזה בעצם חצי הדרך של שביל אחד (יש שניים), כי בערך כל 10 מטרים יש מתחם פעילות שאיתי רצה לבקר בו וכך העברנו כ-3 שעות בפארק כולל ארוחת צהריים במזנון לא מומלץ. בסוף רק רצינו לצאת משם (יש מצב שאנחנו זקנים מידי בכדי להתרכז הרבה זמן בפעילות שמתאימות לילדים קטנים). 

אבל אפשר להמשיך לטייל לאורך השביל הימני עם מתחמי הפעילות ולחזור בשביל המקביל שבו רואים יותר את הצמחיה, הפסלים והמבנים. ואם המתקנים לא מעניינים אותכם, פשוט תוכלו מיד אחרי הכניסה לפרק לפרוש לשביל השמאלי.

קרקס (Sochinskiy Gosudarstvennyy Tsirk – Сочинский государственный цирк) – בעיר נמצא הקרקס הממשלתי של סוצ’י (כך הוא גם נקרא) הקבוע. אני זוכרת שבתור ילדה אהבתי מאוד ללכת לקרקס (אני יודעת, אתם בשוק ;-)) ותמיד כשהיינו מגיעים לעיר שהיה בה קרקס קבוע מאוד התרגשתי. הפעם רציתי לחלוק את החוויה עם הילד שלי, אבל לצערנו בימים שהיינו לא היו מופעים. כך שאני לא יודעת לספר אם הקרקס הזה שווה ביקור או לא. וגם מהתמונות שהצלחתי למצוא בגוגל, לדעתי זה קרקס שעדיין עושה מופעים שמשלבים בו בעלי חיים (זה לא משהו שיצא מהחוק בכל העולם?) בכל אופן, כנסו לאתר שלהם ותתעדכנו בתאריכי המופעים.

פארק דנדרריום (Park Dendrariy – Парк Дендрарий) – זהו פארק ענק שמכיל בתוכו המון סוגי עצים וצמחים. בגלל האקלים המיוחד של סוצ’י גדלים בה גם צמחים טרופיים כמו דקלים ובמבוק וגם צמחיה שמתאימה לאקלים קר יותר, כמו אלון ואורן. סה”כ הפארק מכיל כ-1800 זנים של צמחים שונים שנאספו מכל העולם, בהם גם אקזוטיים ונדירים. בפרק גם הרבה מבנים ופסלים.

הפארק משתרע על שטח של כ-460 דונם ונמצא ברובו על צלע הר. בתחתית הפארק (ליד מבנה הקרקס) יש רכבל שעולה לחלק הכי גבוה בפארק ומומלץ לעלות ברכבל ולעשות טיול במורד הפארק. שימו לב, עלות הכניסה לפארק (250 רובל למבוגר) היא בנוסף לעלות הרכבל (350 רובל למבוגר). בנוסף תבדקו את שעות הפעילות של הרכבל והפארק – משתנות בכל עונה וגם  בימים שונים בשבוע. 

מהרכבל ומהתחנה העליונה יש תצפית על כל העיר. 

כמו שמבינים מהנתונים, הפארק ענק ואפשר לבלות בו יום שלם בטיול נינוח. יש שם בתי קפה שאפשר לאכול בהם צהריים (לא משהו לכתוב עליו הביתה) וגם הרבה קיוסקים שמוכרים גלידה רוסית, שקצת דומה לגלידה אמריקאית של מקדונלדס (שבשבילי זה טעם הילדות אז לא ויתרתי בכל הזדמנות). 

בגלל שהפארק ענק אפשר בקלות לפספס בו אזורים נחמדים שכדאי לבקר, לכן כדאי להצטייד במפה מראש (באתר הפארק או בכניסה בעלות של 50 רובל) ולנסות לתכנן מסלול שיכלול את האזורים המרכזיים. כשהגענו למטה בסוף הסיור גילינו שדילגנו על חלקים שאמורים להיות יפים ומרשימים, אבל כבר לא היה לנו את הכח לעלות חזרה ולנסות לראות לפחות כמה מהם. 

אם אין לכם המון זמן אפשר להיכנס רגלית לחלק שמתחת לתחנת הרכבל. זהו אזור שטוח יותר וקטן משמעותית מהחלק העליון או להיכנס לחלק הגדול (העליון) מלמטה ולטייל במעלה ההר לאזור של ריכוז המבנים והפסלים.

תיאטרון זימני (Zimniy Teatr – Зимний Театр) – התיאטרון המפורסם עם המבנה היחודי בעל 88 העמודים שתומכים בגג המבנה. אם אתם מבינים רוסית שווה לבדוק אם יש הצגה שתהיו מעוניינים לראות.

ובכלל לשוטט בעיר ולהנות מכמויות הירוק שיש בה והפסלים הרבים של דמויות חשובות בהיסטוריה (וגם פחות חשובות) שמפוזרים בכל פינה. 

איפה ישנים בסוצ’י?

אנחנו ישנו ב-Marins Park Hotel Sochi, במיקום קרוב לים ובמרחק 10 דקות הליכה מהפורט, שהוא אזור המרכז של העיר. אבל המלון לא מומלץ. כאמור, ההורים שלי סגרו חבילה אצל סוכנת הנסיעות שלהם לפני שהספיקו לדבר איתי ולכן המלון הזה נכפה עלי בעל כורחי. המלון אומנם מדורג 4 כוכבים (חבר אמר לי לאחרונה שבעולם המתקדם כבר אין דירוג כוכבים למלונות) אבל הרמה של המלון הזה לא מתקרבת אפילו לשניים. חדרים מיושנים מאוד, ארוחת בוקר עשירה אך כמעט כל המנות לא טעימות. הדבר היחיד שנהננו ממנו בארוחת הבוקר היו הבליני, מין פנקייקים שטוחים שהיו טריים וחמים והמגש שלהם כל הזמן מולא מחדש.

אז איפה כן? Hyatt Regency Sochi – מלון ברמה מאוד גבוהה. הוא צמוד למלון שאנחנו ישנו בו וכל בוקר התעוררתי לנוף של המלון הזה. במלון יש בריכה וספא והעיצוב של המלון חדיש ונעים.

מלון Swissôtel Resort Sochi Kamelia – נחשב גם למלון מאוד טוב. זה אחד המלונות הותיקים והידועים בסוצ’י ששופץ והחליף את השם. הרבה ישראלים בוחרים בו. המלון נמצא טיפה מחוץ לטווח ההליכה לעיר עצמה באזור יותר ירוק ועם נופים מרהיבים של הים. 

ובכלל סוצ’י עמוסה במלונות איכותיים ובמחירים נוחים לכל כיס. חפשו את המלון שאתם הכי מתחברים אליו ב-booking.com.

איפה אוכלים בסוצ’י?

המסעדות בסוצ’י פתוחות עד מאוחר – שתיים-עשרה או אפילו אחת בלילה, בניגוד להרבה מקומות בעולם, בעיקר באירופה שהמטבח נסגר בעשר או אחת-עשרה ואם נזכרת מאוחר מידי נשארת עם אופציות של מזון מהיר ברחוב במקרה הטוב או חטיף במכולת. 

מסעדת חינקלי בליה נוצ’י (Хинкальная Белые Ночи) – מסעדה בעיצוב רוסי לכל דבר כולל השירות חסר החיוך. היא היתה ממש מול המלון שלנו ובערב הראשון שהגענו לסוצ’י והיינו צריכים מסעדה לארוחת ערב היא סיפקה את הצרכים שלנו. המסעדה מגישה אוכל בסגנון ביתי. אין שום דבר מתחכם במנות אבל האוכל עצמו עשוי טוב וטעים. החינקלי שלה נחשבים לטובים באזור, אבל לא טעמנו (יותר מידי בצק לשעת לילה מאוחרת).

מסעדת פטוצ’יני (Fettuchchine – Феттуччине) – איתי ביקש לאכול פיצה (פיצה ופסטה הן מנות הדיפולט שלו – ילד של אבא), אז חיפשתי מסעדה איטלקית מומלצת במרחק הליכה מהמלון. המסעדה התגלתה נחמדה מאוד. העיצוב נעים וחמים עם ספות גדולות ונוחות. אהבתי שליד כל שולחן יש מתלה למעילים כדי לא להרוס את מראה המסעדה כאשר כל אחד תולה את המעיל שלו על הכיסא שלו או זורק על הספה. 

הפיצ’ר הכי שווה במסעדה זה חדר המשחקים לילדים, אפשר לשחררם לשם ולהנות בנחת מהארוחה. הפיצות שהזמנו היו ממש טעימות. גם הקינוחים היו מוצלחים, אך לא נתפסו בעדשת המצלמה. שאר המנות היו טובות אך טעונות שיפור. בסה”כ נהנינו מהביקור במסעדה.

Grill’Age – המסעדה הכי טובה בביקור שלנו בסוצ’י. קיבלתי המלצה על המסעדה מחברה, ובסוף היום בו נסענו לקרסנאיה פוליאנה ואדלר חזרנו לסוצ’י ישירות למסעדה הזאת. הגענו אחרי השעה תשע והמסעדה היתה שקטה ונעימה. בחרנו את אחד השולחנות עם ספות זוגיות משני הצדדים ופשוט נהנינו מהנוחות שלהן בסוף יום עמוס. איתי נרדם עוד בדרך באוטו, העברנו אותו לספה הנוחה ויכולנו להנות מארוחת ערב מפנקת בנחת והוא יכול היה לישון בנוחות.

גם במסעדה הזאת יש חדר ילדים עם משחקים ודברים שיכולים להעסיק את הקטנים בזמן שההורים נהנים מהארוחה בשקט.

כל המנות שאכלנו באותו ערב היו מאוד טעימות, והקינוח של עוגת נפוליאון התעלה על כולן עם בצק עלים שהיה פריך בנגיסה ונימוח בפה. 

כל כך נהנינו במסעדה שחזרנו אליה גם למחרת לטעום מנות נוספות. גם הפעם האוכל היה מעולה. בפעם השניה הגענו מוקדם יותר, בסביבות השעה שבע. בשעה הזאת המסעדה היתה הומה, בעיקר ילדים שהתרוצצו הלוך וחזור. מסתבר שעד השעה שמונה יש נני שנמצאת עם הילדים בחדר המשחקים, מפעילה אותם ושומרת עליהם. הפעם איתי היה ער ויכול היה לשחק עם הילדים האחרים וגם להנות ממנת הפסטה שהזמין לעצמו (מהתפריט הראשי ולא מתפריט הילדים, כי כזה הוא פיין שמקר ;))

קראסניה פוליאנה/גזפרום ורוזה חוטור – כל האפשרויות פתוחות

קראסניה פוליאנה

ראשית, אפשר לטייל לאורך הנהר ובתוך העיירות עצמן (קראסנאיה פוליאנה וגזפרום) ולהתרשם מעיירות הסקי החדשות שנבנו בסגנון עתיק. לשבת בבית קפה או מסעדה ופשוט לנוח.

גזפרום

פארק פלנטה ירוקה (Park Green Planet – Парк Зеленая Планета) – זהו פארק חמוד שהחיות בו ועוד הרבה דברים עשויים דשא. הפארק הזה היה בתוכניות שלי, אבל איכשהו התפספס לי כשהגענו לאזור. נראה שהיינו נהנים שם וחבל לי שלא יצא.

מרכז גלקטיקה (Rts Galaktika Complex – РЦ Галактика) – מרכז שנמצא בגזפרום ומכיל בתוכו פארק מים, משטח החלקה על קרח, באולינג, קולנוע 3D, גלרית קניות, תערוכה טכנולוגית אינטראקטיבית ומסעדות וברים.

רוזה חוטור

רוזה חוטור (Roza Khutor – Роза Хутор) – הוא בעצם אתר סקי, אבל לא רק. יש בו המון פעילויות לכל הגילאים המתאימים לכל ימות השנה. 

השם של המקום ניתן לו עוד בימי קדם. כאשר האסטונים התמקמו באזור והקימו את העיירה אסטוסאדוק, אחד מהם התמקם הכי רחוק מכולם, שמו היה רוזה (לא ברור אם זה שם משפחה או פרטי) ואנשים היו אומרים “נוסעים לחווה (חוטור, ברוסית) של רוזה” וכך אחרי שנים דבק השם ונשאר.

רוב הפעילויות נמצאות בהרים וההגעה אליהם ברכבלים. תחנות הרכבלים נמצאות משני צידי מקדונלדס שבאטוסאדוק. 

את המידע המלא על הפעילויות אפשר למצוא באתר הרשמי של רוזה חוטור, בחלק של “פעילויות” (האתר ברוסית, לכן יש לפתוח בגוגל כרום ולאפשר לכרום לתרגם את האתר). לרוזה חוטור יש גם אפליקציה.

בדף של כל פעילות ניתן לראות איפה היא נמצאת, מאיזה גיל הפעילות מתאפשרת, מה העלות וכמובן הסבר מפורט ותמונות. כדאי לחקור אותו היטב לפני הטיסה שלכם ולהחליט מה מעניין אותכם, כדי לא ללכת לאיבוד במקום או להתאכזב בדיעבד שפספסתם משהו שנראה כיף ממש (כמו שקרה לי). המבחר באמת ענק וסביר להניח שלא תצליחו לעשות את כולם גם אם יש לכם שבוע באזור. אנסה לתמצת את הדברים שאפשר לעשות בתחנות השונות.

• עוד לפני שעולים ברכבלים השונים בעמק רוזה (אסטוסאדוק) יש פעילויות שונות כמו:

• • אומגה מעל הנהר
  • קרטינג
  • הבית ההפוך, בו הכל הפוך ואם תצטלמו ותהפכו את התמונה 180 מעלות זה יראה כאילו אתם הולכים על התקרה במהופך
  • מרכז החלקה על קרח (פתוח רק בעונת החורף)
  • פארק חבלים
  • ועוד מרכזי פעילויות שונים לילדים כמו  זה וזה.
  • מהעיירה יוצא גם סיור מודרך (לא יודעת אם יש באנגלית) שאפשר להנות בו מהנופים המרהיבים וגם להקשיב להסברים על התפתחות האתר וההתנהלות שלו בימי החורף והקיץ.
  • יש גם מועדון הרים שמתנהלות בו הרצאות, הייתי מנחשת שברוסית, בו אפשר גם לקנות או לשכור ציוד עבור כל פעילויות החורף והאקסטרים באזור.
  • בנוסף בעיירה אפשר לשכור ציוד קיץ והתניידות כמו אופניים.
  • באזור גם חוף רחצה (או יותר נכון דק) באגם. 

• רכבל בשם אולימפיה (OLIMPIA – Олимпия) (התחנה נמצאת לשמאלו של מקדונלדס) יביא אותכם לכפר האולימפי בהרים בגובה 1100 מטר. כפר קטן וחמוד עם מלונות ומסעדות שאפשר לשבת בהן ולהנות מהנוף.
  באזור יש שלל פעילויות, כמו:

• • גלישת אבובים בקיץ או בחורף 
  • טרמפולינות
  • נסיעה במזחלות על מסילות 
  • חוות כלבי האסקי 
  • קיר טיפוס ועוד
  • גם כאן יש מרכזי פעילויות לילדים קטנים: kids’ club  ו-riders kids’ club.
  • פעילות אחת שקרובה לליבי במיוחד ופתוחה רק בחורף כשיש שלג היא טובוגאן, שזה בעצם החלקה במורד ההר במזחלות הקלאסיות. זה לגמרי נוסטלגיה בשבילי וכך היינו מתניידים ברוסיה בימי החורף כששלג כיסה את המדרכות. במקום לשבת בעגלה כשמישהו דוחף אותה או לנסוע לבד באופניים בגיל מאוחר יותר הייתי יושבת בתוך מזחלת ומישהו היה מושך אותה. וכשרצינו להשתעשע היינו עושים בדיוק את מה שהפעילות מציעה – עולים במעלה כביש ברגל ומתגלשים על המזחלת עעעעד למטה, לפעמים מרחק של קילומטר שלם. אחד הדברים הכיפים שזכורים לי מילדותי.

• משם אפשר לעלות ברכבל זפובדניי לס (ZAPOVEDNYY LES – Заповедный лес) לתחנה הבאה בגובה 1350 מטר. שם תמצאו את יטי פארק (Yeti Park – Йети Парк) – פארק חבלים וסולמות תלויים גבוה בין העצים. המתחם ניתן לשימוש לילדים מעל גובה 90 ס”מ.

• מהתחנה הזו יש אפשרות לרדת ברכבל הפתוח בסדה (BESEDA – Беседа) לכיוון אצטדיון רוזה והאגם העליון. כרגע ניתן להתרשם מהנוף הירוק והמפלים רק מהרכבל ואין אפשרות לרדת. במאי 2020 תסתיים הבניה של פארק ימי ווייק, בו יהיו פעילויות אקסטרים במים.

• מהאזור של יטי פארק (בגובה 1350 מטר) אפשר לעלות גם ברכבל קבקזסקיי אקספרס (KAVKAZSKY EXPRESS – Кавказский Экспресс) לתחנה הכי גבוהה שנמצאת בגובה 2,320 מטר מעל פני הים, לראות את הנוף היפיפה ולהשקיף על העיירה מגבוה. משם אפשר לראות גם את מעונו של פוטין המשמש אותו כשהוא מגיע לחופשות החורף שלו.
  גם כאן יש פעילויות שונות כמו:

• • נדנדות שעפות מעל העננים 
  • גשר תלוי בין שני הרים שניתן לחצות אותו בהלכיה
  • טיסת טנדם ברחפן
  • לכאן יש סיורים מיוחד בזריחה או  בשקיעה
    
  • מכאן אפשר לרדת ברכבל הפתוח אדלווייס (EDELWEIS – Эдельвейс) לפארק מפלים מנדליחה (Mendeliha – Менделиха) ולעשות שם טיול רגלי במסלולים המסומנים. את כל הפרטים אפשר למצוא באתר הרשמי.

The Hanging Bridge


Swings Over the Clouds

** שימו לב, עם הכרטיס שקונים לרכבל אפשר לנסוע רק בכיוון אחד וכמובן חזרה, כלומר אי אפשר לעלות תחנה אחת, לחזור חזרה ואז שוב לעלות, גם אם לא ניצלתם את כל הרכבלים לא תוכלו לחזור ולהשתמש שוב בכרטיס.

• דברים נוספים באזור:

• • תוכלו לעשות מסלולי הליכה באזורים הירוקים השונים ולהתחבר לטבע. מגוון המסלולים גדול ונא בין מסלול באורך 2 ק”מ ל-12 ק”מ. את חלקם אפשר לעשות לבד וחלקם בקבוצה מאורגנת.
  • בנוסף תוכלו למצוא פעילויות פיטנס במסגרות שונות וגם מרכזי ספא ויופי.

  • מסעדות – זו הרשימה המלאה של כל המסעדות בכל אזור רוזה חוטור.
    אנחנו אכלנו במסעדה Red Fox. היא נחשבת למסעדה ברמה מאוד גבוהה. יש לה אזור ישיבה בפנים, שמעוצב בחמימות ואלגנטיות, בחוץ על מרפסת המסעדה ומעבר לכביש על הנהר. אני חייבת להגיד שלא נפלתי מהאוכל. הטעמים די בנאלים וכמעט בכל מנה היה חסר איזה משהו שירים את הטעמים ויתן למנה אופי מיוחד.

• • וכמובן איך אפשר בלי שופינג. כאן תמצאו את כל החנויות שיש באזור.

מה עושים באדלר?

באדלר, כאמור, נמצא הפארק האולימפי ושלל הפעילויות סביבו. העיר גם מתהדרת בטיילת חדשה וחוף ים מפנק.

הפארק האולימפי (Olimpiyskiy Park Adler – Олимпийский парк Адлер) – הפארק האולימפי הוא בעצם שטח גדול הכולל בתוכו את האזור בו התקיימו המשחקים האולימפיים ואזור עם פארק שעשועים ופעילויות שונות. בפארק יש גם את מלון בוגטיר שהוא נחשב לאחד המלונות השווים. 

אפשר לעשות טיול בין המבנים השונים בהם מתקיימים המשחקים האולימפיים ולראות אותם מבחוץ. כל בניין בנוי בצורה שונה ומתכתב עם סוג הספורט שמשחקים בו, למשל, מבנה ההוקי קרח נראה כמו דיסקית מסתובבת. 

אפשר לעשות סיבוב קצר לפני שמגיעים למופע המזרקה (תכף על זה) ולהתרשם. ניתן לעשות את הסיור ברכב גולף עם מדריך, הסיור כולל סיבוב בתוך כל הפארק האולימפי והסברים על המבנים השונים. עלות סיור כזה 500 רובל לאדם. לא עשינו.

כמה מהאטרקציות בתוך הפארק האולימפי ששוות התייחסות:

המזרקה השרה – האטרקציה המרכזית היום באזור של המשחקים האולימפיים היא המזרקה הצמודה ללפיד האש הנצחית. המזרקה אינה פעילה רוב שעות היום אבל עם רדת החשכה המזרקה מתעוררת לחיים ומתקיים בה מופע צבעוני ומוזיקלי בו נורים סילוני מים מוארים בצבעים שונים לגובה של 50 מטר לצלילי שירים פופולאריים רוסים ובנלאומיים. כדאי לבדוק את שעת המופע מראש.

משטח החלקה על קרח – באזור המשחקים האולימפים יש משטח החלקה על הקרח. המתחם פתוח ממרץ עד סוף נובמבר. שימו לב לשעות הפעילות.

מלון בוגטיר – מלון שהוא חלק מהפארק האולימפי ושייך למדינה כמו שאר הפארק. המלון בנוי בצורת הרמון ובלילה מואר בצבעים משתנים. שווה לראות.

סוצ’י פארק (Sochi Park – СОЧИ ПАРК) – הדיסנילנד הרוסי. הוא פארק עם שלל פעילויות מטריפות לילדים בכל הגילאים בהם גם רכבות הרים וחדרי מולטימדיה. שימו לב לימי הפעילות של הפארק. לאורחי המלון בוגטיר כניסה ללא הגבלה לפארק כלולה במחיר החדר.

גלגל ענק – מול המלון בוגטיר נמצא הגלגל הענק של הפארק.

מוזיאונים – בפארק כמה מוזיאונים:

• מוזיאון טסלה, בו ניתן לראות איך יוצרים חשמל ולהתנסות בניסויים מדעיים בעצמכם.
• מוזיאון לאונרדו, בו אפשר לראות את ההמצאות של המדען.

• מוזיאון בריה”מ – מוזיאון נוסטלגי מהתקופה הסובייטית. המוזיאון מציג מצעצוים לילדים סובייטים דרך חומרי ניקוי ומוצרים שונים ועד לרהיטים ועיצובם בחלל. 

צפו במופע – בנוסף בפארק מתקיימים מופעים ומשחקים שונים. אני הייתי הולכת לראות הצגה על קרח, שזה מופע החלקה על קרח עם סיפור עלילה, תלבושות, תפאורה וכו’. נראה לי חוויה ממש כיפית. או אם אתם בקטע של ספורט מסויים שווה לראות משחק באחד המתחמים האולימפיים. (בדקו באתר מה מציגים בתאריכים בהם תהיו בעיר).

חוף ים והטיילת – חופי הים השחור מלאים באבנים גדולות מלוטשות במקום חול. בחלק מהחופים יש חול אך הוא אפור כהה – סוג של אבק האבנים. אפשר לרחוץ בים, לרבוץ על החוף או פשוט לעשות טיול בטיילת ולשבת באחת המסעדות הצופות אל הים.

פעילויות בין לבין

סקייפארק (Skypark – Скайпарк) – בשליש הדרך מאדלר לקראסניה פוליאנה נמצא גשר באורך 439 מטר שתלוי בין שני רכסים בגובה 207 מטר. מהגשר אפשר לקפוץ בנג’י משני גבהיים: 207 או 69 מטר. אפשר לעשות סוגים שונים של אומגה, לבד או ביחד על מין מושבים, להתנדנד על נדנדות ענק או סתם לחצות את הגשר מעל הנהר ולהתגבר על פחד הגבהים. באזור יש גם קיר טיפוס, פארק מוגלי לטיפוס חבלים בין העצים ומסלולי טיפוס הרים.
מייסד הפארק הוא איי. ג’יי. האקט הניו-זילנדי, שבשנות ה-80 שאף השראה מטקס הפיכת נער לגבר של תושבי וואנואטו (דרומית לאוסטרליה) ופיתח את הבאנג’י לספורט אתגרי.

אקווריום ודולפינריום (Sochi Discovery World Aquarium) – בדרך מאדלר לסוצ’י יש אקווריום או בעצם אוקיאנאריום. לא ביקרנו בו אבל המדריך שלקח אותנו לקרסנאיה פוליאנה טען שכנראה ראינו מרשימים ממנו בחיינו.

*** היום לא תהיה פינת השטויות של יונתן (כיוון שהוא לא הצטרף לטיול הזה). במקום זה נשחק את המשחק “איפה אפי?” או איפה איתי?:

טיפים כלליים

• חברת אורל איירליינס לא מגישה אוכל וגם לא שתיה, אפילו לא מים. קחו איתכם אוכל ומים.
• שמרו על הפתק שמקבלים בבידוק דרכונים בכניסה למדינה, זו בעצם הויזה שלכם. אם תאבדו אותה יש איזשהו נוהל שאפשר לשלם איזה קנס בשדה כדי לעבור את הגבול חזרה. אבל עדיף לשמור עליו בשביל לא להתעסק בבירוקרטיה בזמן הטיול, ביחוד שקורה לא פעם שמבקשים מכם את הדרכון בכל מיני מקומות בעיר.
• כסף – תמירו לכם קצת כסף מהארץ כדי לא לנחות בידיים ריקות, אפשר בבנק הפועלים בדיוטי פרי. רוב המקומות מקבלים כרטיס אשראי, הדרך המועדפת עלי לשלם בחו”ל – המרות השערים בכרטיס האשראי שלי טובות מכל שער שאמצא. אם אתם צריכים עוד מזומן לטיפים, מוניות, ודוכנים שלא מקבלים אשראי משכו אותו בתוך סניפים של בנקים ולא בכספומטים ברחוב למען הביטחון.
• טיפ נהוג – 10-15% מהחשבון במסעדות. חלק מהמסעדות מכניסות את הטיפ כבר בחשבון הסופי, בעיקר באזור קרסנאיה פוליאנה, שימו לב.
• תקשורת – סים מקומי או חבילת גלישה מהארץ (לא מבינה למה לעשות זאת כשסים עם 5G גלישה עולה 250 רובל) חובה בסוצ’י! כשקונים סים מקומי חייבים להציג דרכון, לא צילום, הדרכון עצמו! – כך יצא שנשארתי בלי אינטרנט שוטף לאורך כל הטיול. כדי להתחבר לוויפיי במסעדות המערכת מבקשת מס’ טלפון רוסי שאליו תוכלו לשלוח הודעת סמס עם קוד כדי להתחבר, כך שאין מנוס מזה שלפחות לאחד מכם יהיה סים. במלונות בד”כ בקבלה יחברו אותכם עם מספר הטלפון שלהם. 

• התניידות

• • מוניות, לרוב זולות. תורידו עוד מהארץ את אפליקציית (Yango (Yandex Taxi ותירשמו אליה – דורשת שליחת קוד לנייד. אנחנו לא הצלחנו להירשם לאפליקציה בסוצ’י עם טלפון עם חבילת חו”ל מהארץ. אם יהיה לכם סים מקומי מאמינה שלא תהיה בעיה להירשם. תשתדלו להזמין מוניות רק דרך האפליקציה או דרך הקבלה במלון. כך תדעו את הסכום שאתם אמורים לשלם מראש לפי היעד שתרשמו ותמנעו מרמאויות. לנו יצא לשלם 300 רובל לנסיעה של 4 דקות במונית שתפסנו ברחוב ואת אותם 300 רובל שילמנו על נסיעה של 15 דקות במונית שהזמנו באפליקציה. אז אין צורך להתעסק עם רמאים.

  • באזור הזה נהוג לקחת מדריך עם מונית שיקח אותכם במשך יום שלם לכל המקומות ששווים ביקור או תוכלו לבנות יחד עם הנהג מסלול שמעניין אותכם. אנחנו חיבבנו את הבחור שאסף אותנו משדה התעופה למלון (שירות העברות שהזמנו עוד מהארץ) ופשוט שאלנו אם יוכל לעשות לנו יום סיור באחד מהימים שלנו בעיר. הסתבר שזה אחד השירותים שהחברה שלו מספקת וכך פשוט סגרנו את הסיפור של המדריך. בכל אופן כדאי לדעת לאן תרצו לנסוע ומה בדיוק לעשות בכל מקום כי הנהג מביא אותכם למקום ומסביר לכם על המקומות עצמם אבל לא תמיד יכול לקלוע לטעם שלכם או לחלופין לפספס אטרקציה (שונאת את המילה הזאת) שלדעתו לא חשובה ואותכם יכולה לעניין, כמו שקרה לנו עם פארק פלנטה ירוקה.
    הנהג שלנו דיבר רק רוסית אז אני לא אכתוב את הפרטים שלו פה. אבל אם אתם מעדיפים מדריך רוסי, תשאירו תגובה למטה ואני אשלח לכם את פרטי ההתקשרות. יש המון שמות והמלצות על מדריכים דוברי עברית בלמטייל, בחיפוש קצר תוכלו למצוא את המדריך שמתאים לכם.

זהו, יש פה המון מידע לעכל אבל אני מקווה שהוא עונה על השאלות שלכם ויעזור לכם לתכנן את הטיול המושלם לאזור סוצ’י. רק לכתוב את המדריך הזה עשה לי חשק לחזור, הפעם גם עם יונתן, ולהנות יותר ממה שלמקום היפיפה הזה יש להציע.

שמרו לכם את המדריך בפינטרסט כדי לחזור אליו בהמשך או במהלך הטיול.

ואם אהבתם את מה שכתבתי, אשמח אם תשתפו ברשתות החברתיות בהן אתם מסתובבים.

שתהיה חופשה נעימה!

Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on tumblr