זהו פוסט המשך של תכנון טיול לתאילנד ושני בסדרה של תאילנד כולה. אם עוד לא יצא לך לקרוא את הפוסט הראשון אפשר למצוא אותו פה.
מזג אויר וקביעת מסלול
כשמדובר בתאילנד או במקומות טרופיים אחרים הדבר הראשון הוא להבין מהו האזור העדיף לביקור בעונה בה מתכננים להגיע. מדינות טרופיות מתאימות לטיולים כל השנה, אבל בחודשים מסוימים עדיף לדבוק באזורים ספציפיים על מנת להימנע מיותר מדי ימים גשומים.
לפני הכל אני בודקת בכמה אתרים שונים את הטמפרטורה הממוצעת ואת ממוצע ימי הגשם בכל האזורים הרלוונטים. אני מוודאה שכל האתרים מראים מספרים דומים. גיליתי שבנושא מזג האוויר יכולה להיות סטייה לא קטנה. אתרים שונים יכולים להראות נתונים שונים, במיוחד במספר הימים הגשומים. ואז אני מחליטה מה יהיה האזור שעדיף לבקר בתקופה של הטיול.
בחופשה הנוכחית רצינו להיות רק בחופים (כאילו שבחופשה אחרת רציתי אי-פעם משהו אחר). וכך, לפי בדיקת מזג האוויר שעשיתי, אזור החופים עם מספר ימי גשם הקטן ביותר בחודש ספטמבר הוא אזור האיים הדרום-מזרחיים: קוסמוי, קופנגן וקוטאו. כדי להמחיש את ההבדל, באותה תקופה אזור האיים הדרום-מערביים, קופיפי ופוקט משמעותית יותר גשומים.
מהמם, יש יעד מדויק!
כיוון שהמטרה היתה לנפוש במקומות נעימים ומרגיעים, החלטנו לא סגור את המסלול באופן סופי ולהחליט תוך כדי תנועה אם הווייב של המקום מתאים לנו או כדאי לעבור לחוף אחר. לכן הזמנתי מלון רק ל-2 הלילות הראשונים שלאחר הנחיתה בקוסמוי. ומשם החלטנו שנזרום. די הסתמכתי על העובדה שזו העונה הפחות מתויירת בתאילנד והנחתי שנוכל להזמין חדרים במקום ללא בעיה ואף לקבל מחיר יותר זול.
הסתבר שטעיתי בגדול. בדיעבד, בעונת החגים של ישראל היה כדאי להזמין את הריזורטים היוקרתיים מראש. אולי רוב החופים היו די ריקים אבל המלונות היוקרתיים היו בתפוסה כמעט מלאה והמחירים של החדרים הפנויים היו גבוהים יותר מהמחיר שהייתי משלמת אם הייתי מזמינה כמה חודשים מראש.
הערה לעצמי: בהסתכלות לאחור, מה שהייתי אמורה לעשות זה לבחור את המלונות שאני “חייבת” להיות בהם, ולהזמין את החדרים ברמה הכי גבוהה (במסגרת התקציב) בכל מלון. בנוסף, לרווח את פרקי הזמן בין ההזמנות וכך להשאיר גמישות לשהיה במקומות נוספים.
אריזות והכנות
* בהזדמנות אני אכתוב פוסט על כל שיטת רשימת הציוד (החולנית, יש יגידו) והאריזה שלי. אבל הפעם נתמקד במה לקחת ומה להשאיר בבית.
מה כן
תרופות
מכל הסוגים ומכל המינים.
נכון שפגשתי משפחות שמטיילות תקופה ארוכה בתאילנד ומספרות שקנו כל תרופה שהיו צריכים שם, אבל אני דוגלת בלהחזיק כל מה שיכול להיות נחוץ לי בתחום התרופות בהישג יד. כי לכי תחפשי עכשיו בית מרקחת כשהילד מתלונן על כאבי אוזניים או משהו דומה. נוסיף על זה את ההיפוכונדריה שלי וקיבלנו שני תיקי תרופות גדולים וגדושים שהבאתי הפעם איתנו. זה משהו שאני אף פעם לא מתקמצנת על מקום או המשקל בשבילו. אני בדעה שעדיף לסחוב ולא להצטרך מאשר להצטרך ולחפש. כתוצאה מכך, הרבה פעמים קורה שאני נותנת עזרה ראשונה לאנשים שאנחנו פוגשים בדרך עם בית המרקחת הנייד שלי.
ספציפית מה חשוב לתאילנד:
- לעקיצות יתושים (הכוונה אחרי שכבר המנוולים ביצעו את זממם). לא משנה כמה נמרחים ובמה נמרחים זה לא מונע עקיצות במאה אחוז. אפילו יונתן, שבו הם אף פעם לא נוגעים, התמלא בעקיצות לקראת סוף הטיול.
- לנו עזר טיו-ג’ל להרגעת האזור העקוץ.
- בנוסף הייתי לוקחת משחה המטפלת בעקיצות, כמו אפלומיצין (צריך מרשם רופא)
- פניסטיל במשחה אף פעם לא עבד לי. מה שכן עובד הן טיפות פניסטיל. – זהירות – מרדימות מאוד! לקחנו את הטיפות בלילה האחרון וכמעט פספסנו את המעבורת לטיסה לבנגקוק. אבל בהחלט נותנות לילה של שינה ללא גירודים.
* לאחרונה גיליתי שזו גם תרופה מעולה לאלרגיות בכלל ולנזלות אלרגיות בפרט, במיוחד אצל ילדים קטנים, שעבורם בד”כ אין טיפול חוץ ממי מלח שלא עוזרים אף פעם. - אפשר לקחת גם כדורי אנטיהיסטמין אחרים כמו אריוס או טלפסט.
- עוד טיפ להרגעת העקיצות למי שנוסע עם תינוקות – משחת ההחתלה (וולדה היא המועדפת עלינו) יכולה גם לשמש להרגעת עקיצות, במיוחד אם לא רוצים להעמיס את הקטנטנים בחומרים כימיים.
- עזרה ראשונה – פולידין ופלסטרים. בחופשה מסוג כזה מסתובבים המון יחפים. בחופים מסוימים יש סלעים ושברי אלמוגים בתוך המים הרדודים, והם גורמים להרבה חתכים קטנים. כדאי לשמור עליהם שלא יזדהמו. שמעתי סיפור של חבר שהגיע למרפאה עם בוהן בגודל כפול מהרגיל בגלל חתך מסלע/אלמוג שהזדהם.
- נגד עניינים בבטן. בגדול, בתאילנד אני לא מכירה מקרים של הרעלות חריפות כמו שקורה בהודו, אבל הרבה פעמים שינוי במוצרי המזון, סגנון המנות ורמות חריפות שונות יעשו את שלהם ויגרמו לאי נוחות בבטן. אני מחשיבה את עצמי כאחת בעלת קיבת ברזל ועדיין היו כמה ימים שהעדפתי לקחת קלבטן ולהפסיק עם המנות התאילנדיות החריפות. אז לימים שהבטן רגיזה ולא משתפת פעולה עם תוכניות הטיול שלכם:
- מהמשפחה היותר עדינה קלבטן, עדיף את גרסת הפורטה, כך לא צריך לקחת שני כדורים בפעם אחת.
- מהמשפחה היותר תוקפנית סטופיט או דומיו.
- סירופ נגד שלשולים לילדים כמו ביטניX – יש לבקש מרשם מהרופא המטפל. (וכמובן המון חיתולים לאלה שלא גמולים)
כמובן, לגבי כל התרופות תצטרכו להתייעץ עם הרופא המטפל שלכם ושל הילדים ולהתאים לכם את התרופה והמינון הנכונים. לפני נסיעה אני נוהגת לכתוב לרופאים המטפלים של כל אחד מאיתנו (היום לכל קופה יש אפשרות לפנות לרופא המטפל דרך האפליקציה) שאנחנו נוסעים למדינה ספציפית, מציינת את אופי הטיול ומבקשת לקבל מרשמים לתרופות שנראות להם נחוצות. לרוב אני מקבלת מרשמים לאנטיביוטיקה, נגד שלשולים, איזו משחה אנטיביוטית, טיפות/משחת עיניים. לילד לרוב יהיו גם טיפות אוזניים. המרשמים עוברים ישירות למערכת בתי המרקחת, אותם תוכלו למשוך עם כרטיס קופת החולים, ואין אפילו צורך לאסוף אותם פיזית או להדפיס.
כמובן שאם יש תרופות מיוחדות שאתם נוטלים באופן קבוע או שאתם יודעים שאתם מפתחים תסמינים מסוימים כשאתם בחו”ל או עולים על טיסה כדאי לא לשכוח גם אותן.
יונתן למשל, והוא יהרוג אותי שאני כותבת את זה, נוהג באופן קבוע לבלות את הלילה הראשון של החופשה מחובק באופן כל כך אינטימי עם האסלה שאני מתחילה לפתח רגשות קנאה, ואני לא בן אדם קנאי. הוא כל כך לחוץ שהוא עוזב את המוזיקה שלו בארץ ופוחד שכשהוא יחזור לא ישאר איש אחד עלי אדמות שיזכור מי הוא יונתן רוזן, שהוא מיד מפתח וירוס בטן פסיכוסומטי, שאם השנים והניסיון גיליתי שמה שעוזר לתופעה הזו זה דווקא תרופה נגד אלרגיות (כנראה בגלל החומרים המרגיעים בה). בטיסה הנוכחית עליתי על עוד טריק: טיסת הכנה. במקרה יצא שליונתן היתה טיסת עבודה קצרה בשבוע של הטיסה שלנו והוא נחת ממנה בארץ יום לפני ההמראה שלנו לתאילנד. כך שכל הסטרס קרה בטיסת העבודה ואז לתאילנד הוא כבר הגיע מנוטרל.
הערה לעצמי: למצוא תרופה שמרגיעה את יונתן ולהתחיל לתת לו אותה כבר כמה ימים לפני הטיסה.
* אין להתייחס לכתוב למעלה כייעוץ רפואי בכל צורה שהיא, אלא רק כדגשים שכדאי לשים לב אליהם. התייעצו עם הרופא המטפל שלכם לפני נטילת כל תרופה שהיא.
הגנה מהשמש
בעיקר כי משתמשים הרבה והתאילנדים מנצלים את זה ומקפיצים את המחירים של תכשירי ההגנה. קחו איתכם מה שנוח לכם: קרם, ספריי, סטיק, ההמצאה החדשה שיש בשוק. לי הכי נוח ספריי. בעיקר כשאני מנסה למרוח את איתי כשלא מתחשק לו לשתף פעולה – מרססת, מרגיעה את הכעס של “איך העזת לעשות לי משהו נגד רצוני” (בואו נזכור ילד בן שנתיים ותשע, כן?) ואפשר להמשיך הלאה.
בגדי ים
כמובן (ברבים!). כדאי יותר מאחד כי תאילנד היא מדינה די לחה ואם נשארתם עם בגד ים רטוב בשעות הערב לא בטוח שהוא יחכה לכם יבש בבוקר.
חיתולים (למי שנוסע עם ילדים לא גמולים)
כן, גם לתאילנדים יש תינוקות ולא, הם לא עומדים ומכבסים סדינים עם קקי. אפשר להשיג חיתולים אבל אין את החברות שאנחנו מכירים בבית במיוחד אם הילד רגיל למשהו ספציפי. ראיתי ילדים שהשתמשו בחיתולים מקומיים שפיתחו תפרחת חיתולים ממש לא נעימה. קחו שיהיה אקסטרה, גם למקרה של שלשולים. זה מתכלה ותוכלו למלא את המקום שיתפנה בקניות (מי שיעבור בבנגקוק).
מה לא
הרבה בגדים
צמצמתי משמעותית את כמות הבגדים שלקחתי לי וליונתן ועדיין חזרנו עם כמה פריטים שלא לבשנו במהלך כל החופשה. לרוב, די בהתחלה מתפתים לקנות איזו שמלה/שורט/חולצה קלילים ודקים ודי חורשים עליהם כל הטיול. הבגדים שכן לוקחים כדאי שיהיו קלילים ואווריריים ככל שאפשר, אחרת פשוט לא לובשים. בנוסף בכל מקום יש שירותי כביסה ותוך כמה שעות ניתן לקבל את הבגדים מריחים ומקופלים חזרה. עשו לעצמכם טובה, תשלמו עוד כמה שקלים על ייבוש במייבש כביסה, לעומת תליה בחוץ. הכתמים הצהובים שנדבקים לבגדים מכל מה שמסתובב באוויר לא יורדים גם עם החומרים הכי חזקים. מניסיון.
כמה זוגות נעליים
אם החדר שלכם ממש על הים ורוב הזמן אתם נמצאים בסביבת המלון כנראה שלא תצטרכו נעליים בכלל. אנחנו בתשעה הימים האחרונים לא השתמשנו בנעליים בכלל. איתי, מרוב שהתרגל להסתובב יחף, סירב לנעול נעליים גם בימים הראשונים אחרי החזרה הביתה. אם לא מתכננים טיולים רגליים מרובים זוג כפכפים אחד מספיק לחלוטין.
קסדת אופניים לילד
קיבלנו המלצה לקחת קסדת אופניים לילד כי בהשכרת אופנועים אין קסדות לילדים. יצא לנו לשכור אופנוע בארבעה מקומות שונים ובכולם היה מבחר של קסדות לילדים. בכמה מהם אפילו היו גדלים שונים.
טיפים נוספים
סים תאילנדי
בכל הנסיעות שלי אני אוהבת לקנות סים מקומי ולא להיות תלויה בזמינות WiFi ובטח שלא לשלם מחירים מופקעים על חבילות גלישה של ספקים מהארץ.
הסים המומלץ בתאילנד הוא של חברת true move. יש להם קליטה גם ברוב האזורים הנידחים של האיים והגלישה די מהירה.
אפשר לקנות את הסים בשדה התעופה בבנגקוק, בשדה בקוסמוי או אפילו בכל חנויות הנוחות (7 אילבן, פמילי מארקט וכו’). אנחנו קנינו בשדה התעופה בקוסמוי. עלות סים עבור גלישה בלתי מוגבלת ו-10 דקות שיחה היא 350 באט לתקופה של חודש. אם תרצו לשדרג גלישה יש חבילות יותר יקרות. אנחנו קנינו סים עם גלישה מהירה יותר, אבל אני לא באמת יודעת להגיד אם זה היה מהיר יותר או שזו רק דרך לגרום לנו לשלם יותר על אותו המוצר.
כסף בתאילנד
ברוב המסעדות לא ניתן לשלם בכרטיס אשראי. מיותר לציין שבשווקים תוכלו לשלם רק במזומן. לכן רצוי שיהיה עליכם מספיק מזומן כל הזמן.
מצד שני אל תגזימו עם הסכומים, למקרה של גניבות/אבידות. ברוב חדרי המלונות יש כספות ולדעתי עדיף להשאיר בכספת את כל החפצים יקרי הערך שלא בשימוש במהלך השהיה שלכם מחוץ לחדר, כמו דרכונים, סכומים גדולים של כסף, כרטיסי זיכרון וכו’.
אם אתם מביאים איתכם דולרים, יש צ’נג’ים בכל מקום, רק תבחרו את שער ההמרה הכי משתלם.
אם אתם מושכים כסף מכספומט, שימו לב שעמלת המשיכה מטורפת 220-420 באט למשיכה, לא משנה מה גובה המשיכה, כך שכדאי למשוך בפעם אחת סכום כמה שיותר גדול כדי להימנע מתשלום מופרז של העמלות. הכספומטים הצהובים מאפשרים משיכה של הסכום הגבוה ביותר – 3,000 באט.
פוסטים על הטיול עצמו יעלו בקרוב. הירשמו לניוזלטר שלי כדי לקבל עדכון כשהפוסטים עולים.
אם אהבתם, שתפו בפייסבוק ושימרו בפינטרסט לאח”כ.
Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on telegram
